פתח דבר מיכאל איתן

את השקפתי הפוליטית עיצבו יותר מכל עיתון ושבועון. מגיל צעיר (בשנות החמישים ) קראתי אותם. העיתון היה ביטאון תנועת החרות - עתון יומי שאותיות גדולות בראש עמודו הראשון: חרות הקנו לו את שמו ומתחתן באותיות קטנות אך מודגשות נכתבו עקרונות היסוד של התנועה: לשלמות המולדת למיזוג גלויות לצדק סוציאלי לחרות האדם. השבועון שעיצב את השקפתי היה "העולם הזה", שעורכו אורי אבנרי חרת על דפיו את המוטו: ללא מורא וללא משוא פנים. נדמה לי ששם בשדות הקרב המודפסים של אורי אבנרי ומנחם בגין נזרעו בתודעתי זרעי החוקה, ריסון הממשל, חירות הפרט, הגנה על מיעוטים.

במשך שנים היחס שלי לרעיון החוקה לא היה יותר מאדישות אוהדת, כמו רבים קבלתי בחיוב את הרעיון אבל לא הרגשתי כל צורך לעשות משהו מעשי לממשו. נוכח התנגדות נחרצת של ציבורים שונים לרעיון החוקה לא חשתי מעולם צורך להתעמת בגינו, ולא חשתי כל דחיפות ביחס למימושו.

בשנים האחרונות חל שינוי בגישתי כתוצאה משתי סיבות מרכזיות:

• מדיניות האקטיביזם השיפוטי שבמסגרתה הכריז בשנת 1992 נשיא בית המשפט העליון בצעד חד צדדי ומעורר מחלוקת על כינונה של חוקה ועל סמכות בית המשפט לבטל תוקפם של חוקים שתוכנם עומד בסתירה לאותה חוקה. התנגדתי למהלך הזה ועוד יותר התנגדתי לדרך שבה בוצע.
• כשנבחרתי לתפקיד יושב ראש ועדת החוקה , נוכחתי לדעת כי כינון החוקה הוא חלק מתפקידי כחבר כנסת, קל וחומר כחלק מתפקידי כיו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט. בתקנון הכנסת נקבע כי תחומי עבודתה של הועדה הם ארבעה : חוקת המדינה; חוקי יסוד; חוקים, וסדרי משפט. ההוראה הזו בתקנון באה בעקבות החלטה שקיבלה הכנסת הראשונה לפני 56 שנים, הידועה גם בכינויה פשרת הררי שקבעה: "הכנסת הראשונה מטילה על ועדת החוקה, חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה. החוקה תהיה בנויה פרקים - פרקים, באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסודי בפני עצמו. הפרקים יובאו בפני הכנסת, במידה שהוועדה תסיים את עבודתה, וכל הפרקים יחד יתאגדו לחוקת המדינה".

ב- 15 ליולי 2002 בטקס השבעת שופטים חדשים בבית נשיא המדינה אמר כבוד נשיא בית המשפט העליון השופט ברק :

"כדי לקיים דמוקרטיה אמיתית וכדי להבטיח איזון פנימי עדין בין רכיביה – נדרשת חוקה פורמלית . בלעדיה אין הגבלה משפטית על עליונות החקיקה. חוקה כזו קיימת בישראל, אלה הם חוקי היסוד. המחוקק הישראלי אינו יכול לפגוע בזכויות אדם בלא להבטיח את האיזון העדין עליו דיברתי . החוקה הפורמלית שלנו היא חלקית נדרשים השלמות ושינויים. מי יתן והיה לחברה הישראלית הכוח לבצע השלמות ושינויים אלה ולהביא את מפעל החוקה לסיומו הדבר חיוני הוא בנפשנו הוא."

לאיזה גורם התכוון הנשיא ברק כשפנה ל"חברה הישראלית" להשלים את מהלך החקיקה? לכנסת ? לממשלה ? לבתי המשפט? תהיתי ,אך הסכמתי עם הסיפא של המשפט לפיו עלינו על הכנסת להשלים את המלאכה ולהביאה לאישור העם כי בנפשנו הוא. יומיים לאחר מכן בישיבה של ועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת , חזר כבוד הנשיא ברק על עמדתו לפיה חוקי היסוד הם החוקה הכתובה של מדינת ישראל . כמתחייב מכללי הנימוס הטובים האדיר הנשיא ברק את מעמדה של הכנסת בעיני יושביה :

"..........שלוש הרשויות השלטוניות – המחוקקת, המבצעת והשופטת – יונקות את כוחן מחוקתה של ישראל הקבועה בחוק היסוד שלה. .... ......בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת קיים דיאלוג חוקתי המבוסס על שותפות. הכנסת מכוננת חוקי יסוד ומחוקקת חוקים, היא השותף הבכיר. בית-המשפט מפרש את חוקי היסוד והחוקים, הוא השותף הזוטר. ......בכוחה (של הכנסת )לשנות את חוקי היסוד ....."

למשמע הדברים האלה , הרהרתי ביני לביני, מה לנו חברי הכנסת כי נלין על בית המשפט שנטל מאיתנו ומהעם את סמכויות כינון החוקה? שהרי גם על פי דבריו הנכוחים של כבוד הנשיא ברק שבו אנו תולים את כל תסכולינו, בכוחנו אנו חברי הכנסת לשנות את אותה חוקה להוסיף עליה או לגרוע ממנה , לכתוב אותה מחדש או לשפצה, פרקים פרקים או כמסמך אחד, הכל ככל שהרוב הנדרש בכנסת יחליט ..

הסכמתי עם קביעתו כי המהלך של כינון החוקה הוא בנפשה של האומה . הטענה של המתנגדים לחוקה כי טרם הגיע זמן חוקה נשמעה מגוחכת יותר מ50 שנה לאחר שהכנסת קיבלה את פשרת הררי וגם הטענה כי השסעים בין חלקים בעם רחבים מדי ומונעים כינון חוקה נשמעה כבריחה או התעלמות מבעיות אמת שמחייבות התמודדות . אנו נמצאים בימים שיש בהם סממן של תקופה מכוננת: מפעל ההתיישבות הציונית בארץ ישראל נמצא בנסיגה. מול עינינו קמה מדינה פלסטינית ורבים חשים תחושת כישלון וגרוע מכך ריק אידיאולוגי. החוקה מסוגלת למלא בתוכן את המושג מדינה יהודית ודמוקרטית ולתת לכל אזרחיה מסגרת להגשמת שאיפותיהם האישיות והקבוצתיות. החוקה תדגיש את מאפייניה היהודיים הלאומיים של המדינה תוך הכרה בעובדה שבין אזרחי ישראל נכללים גם בני מיעוטים שנולדו כאן ולהם זכות טבעית לחיות כאזרחים שווי זכויות וחובות, לרבות הזכות הקולקטיבית לשמר את ערכי התרבות המסורת הדת והשפה שלהם.

הסכמתי עם הצהרתו של השופט ברק שאתגר החוקה הוא בנפשנו גם בכל הקשור לנושאי דת ומדינה. חוקה שבנויה על העיקרון: "יהודית ודמוקרטית" אינה יכולה להשאר אדישה לדת היהודית. אולם לחוקת העם היהודי אין פתרונות דמוקרטיים ככל שמדובר באזרחי המדינה שהם ספק יהודים או שאינם יהודים. אין מנוס מעבודת התאמה קשה ככל שתהיה בין חוקת העם היהודי לחוקת המדינה- היהודית הדמוקרטית, ואי אפשר להתעלם מהתוצאה הודאית שלפיה לא תהיה חפיפה בין השתיים.

החוקה מביאה עמה מגילת זכויות לאדם ולאזרח שאין פוגעים בהן אלא במגבלות הקיימות בחוקה. למגילת הזכויות יש ערך חינוכי עצום ולא רק ערך משפטי. לדוגמא, שוטר שהפנים את רוח החוקה וזכויות האזרח מגיל צעיר יבין טוב יותר את היקף זכותו של מפגין המבטא את זכותו לחופש הדיבור והאסיפה ולא יכה אותו באכזריות . מפגין שמאז ימי בית הספר היסודי שינן את עקרונות החוקה ידע אף הוא מהם גבולות המחאה הדמוקרטית , מידת החיכוך בין מפגין ושוטר במדינה שהצליחה להפנים בקרב כל אזרחיה את עקרונות החוקה תהיה קטנה בהרבה מזו שראינו לאחרונה במדינתנו כשמפגינים ושוטרים חצו בצורה גסה את גבולות המותר במסגרת עימות לגיטמי בין ממשלה לאזרחים.

צמצום החיכוך המתח בין השלטון לאזרח חיוני לא רק כשמדובר בעימות בין משטרה למפגינים הוא נדרש גם בחיי היום יום במגע שבין הבירוקרטים ונבחרי הציבור לבין האזרחים . הראשונים - חייבים להפנים את היותם נאמני הציבור ולא שליטיו ואילו האזרחים צריכים להטמיע את ההכרה שצרכי המדינה מחייבים אותם לוותר לעתים, במידה מסויימת, ולמטרה הולמת על זכויותיהם. החינוך לחוקה מפנים את הערכים של עליונות שלטון החוק ושיוויון הכל בפני החוק . כולם כולל המחוקק כפופים לחוקה . בחברה שבה מופנמים ערכים אלו במסגרת החינוך לחוקה מצטמצמים גם ממדי השחיתות הציבורית והעברינות.

החוקה אמורה לארגן טוב יותר ובצורה יציבה יותר את מערכת האיזונים והריסונים שבין רשויות השלטון המבצעת, השופטת והמחוקקת ובמיוחד חשובה הסדרת מערכת היחסים שבין המחוקקת לשופטת בעידן החוקתי. כבוד הנשיא ברק ציין כי הרשות המחוקקת הנבחרת היא השותף הבכיר ואילו בתי המשפט הם השותף הזוטר. עלינו חברי הכנסת להקפיד שאמירה זו תבוא לידי בטוי במערכת איזונים וריסונים שבין שתי הרשויות. גם מעמדה של הרשות המבצעת ובעיקר יציבותה מחייבים שיפור חוקתי ואולי גם שינוי בשיטת הבחירות שגם היא מוסדרת בחוקה.

אלו ועוד הסדרים שיבואו לידי בטוי בחוקה כך חשבתי הם אכן בנפשה של האומה ומי אם לא ועדת החוקה מחויבים לעסוק בהם?

סיומה של הישיבה הזו שבה השתתף נשיא בית המשפט העליון השופט ברק, ושבה נבחרתי לראשונה לתפקיד יושב ראש ועדת החוקה חוק ומשפט, סימן את תחילתו של המסע המרתק שלי ושל חברי לועדה בדרך לחוקה. מסע שבו מתערבבים עבר הווה ועתיד מקומות ונושאים ,לאומים ודתות, אזרחים ושלטון, זכויות וחובות, מסע מרתק בעקבות המהלכים לכינונה של חוקה מיום הקמת המדינה ועד היום.

היום ט"ו בשבט תשס"ו 2006 יום הולדתה ה-56 של הכנסת אני שמח להציג בפני הכנסת את סיכום המסע שלנו, שלי ושל חברי לועדה, בדרך לכינונה של חוקה למדינת ישראל. אנו גם מציעים נוסח החלטה המבטא מתווה להמשך הדרך עד השלמת מפעל החוקה בכנסת הבאה.

אם אכן יתגשם החזון והעם יאשר ביום העצמאות ה-60 לקיומה של המדינה, את הצעת החוקה שתביא בפניו הכנסת, נצליח במאמצינו המשותפים לבצר את ישראל לדורות כמדינה יותר יהודית, יותר דמוקרטית, יותר חזקה!