הצעת החלטה

בהכרזה על הקמת מדינת ישראל מיום ה' באייר התש"ח (14 במאי 1948) התחייבו חברי מועצת המדינה הזמנית כי בתוך חודשים מספר יתקיימו בחירות לאסיפה שתכונן חוקה למדינת ישראל. ביום כ"ד בטבת התש"ט (25 בינואר 1949) התקיימו הבחירות לאסיפה המכוננת אולם יומיים לאחר כינוסה הראשון של האסיפה המכוננת היא החליטה שלא לכונן חוקה באותה עת, וקיבלה את חוק המעבר, התש"ט - 1949 הקובע:

"לבית-המחוקקים במדינת ישראל יקרא "הכנסת". לאסיפה המכוננת ייקרא "הכנסת הראשונה"."

ביום כ"ח בסיוון התש"י (13 ביוני 1950) קיבלה מליאת הכנסת את ההחלטה הבאה:

"הכנסת הראשונה מטילה על ועדת החוקה, חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה. החוקה תהיה בנויה פרקים-פרקים באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסודי בפני עצמו. הפרקים יובאו בפני הכנסת, במידה שהוועדה תסיים את עבודתה, וכל הפרקים יחד יתאגדו לחוקת המדינה."

בהמשך להחלטה זו, חוקקה הכנסת אחד עשר חוקי יסוד כתשתית לחוקת המדינה. ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ה- 16 נטלה על עצמה את המלאכה לבחון את חוקי היסוד שנחקקו, להתאים אותם למסמך חוקתי, לצרף הצעות לפרקים החסרים ולאגד את כל אלה למסמך אחד הכולל הצעות לחוקה.

ועדת החוקה, חוק ומשפט מחליטה היום להגיש לנשיא המדינה וליושב ראש הכנסת דוח על עבודתה הכולל חלופות שונות להצעת החוקה, דברי הסבר, חומרי רקע ופרוטוקולים של 87 ישיבות שהוועדה קיימה בעניין זה.

הועדה מבקשת מיושב ראש הכנסת להניח את הדוח על שולחן הכנסת, על מנת שהכנסת תקבל החלטה התומכת במאמציה של ועדת החוקה לקדם את כינונה של חוקה למדינת ישראל, מאשרת את קבלת הדוח וקוראת לכנסת ה- 17 להמשיך במלאכה במגמה להביא בפניה בהסכמה רחבה הצעת חוקה שתובא להכרעת הכנסת ולאישור העם.

ועדת החוקה, חוק ומשפט מודה למאות המשתתפים, חברי כנסת, יועצים משפטיים של הוועדה ושל הכנסת, פרופסורים מהשורה הראשונה ומומחים מהאקדמיה, משפטנים ומומחים ממשרדי ממשלה רבים, שופטים בהווה ובעבר מבית המשפט העליון ומערכאות אחרות, מומחים של מכוני מחקר שונים, נציגי עשרות ארגונים ציבוריים ואזרחים מהשורה שתרמו לקידום העבודה החקיקתית העצומה בהיקפה.

בעד: מיכאל איתן, קולט אביטל, יולי אדלשטיין, נעמי בלומנטל, רשף חן, אופיר פינס, אליעזר כהן, אתי לבני, גדעון סער, יולי תמיר.

נגד: נסים זאב, יצחק לוי, אברהם רביץ.

נמנעים: זהבה גלאון, מיכאל רצון.